מִשְׁלֵי כ״ח · כ״ב

נבהל להון - כפירוש ואץ להעשיר, כלומר נבהל ואץ לקבץ הון יקרא איש רע, עין שעינו רעה כמו: ורעה עיניך.

חסר - כשיקבצנו ולא יתן לעני ממנו.

נבהל. הבהול להרבות הון בוודאי הוא רע עין כי ירע עינו לתת צדקה מהונו ולא יתן לב לדעת שבעבור מניעת הצדקה יבוא חסרון בעשרו:

נבהל להון איש רע עין, הרע עין שאין רוצה להשפיע לאחרים, רק הוא נבהל להון, ועי"כ חסר יבואנו שיקומו הרשעים וישללו ממונו, כי גם איש אמונים לא יעמוד בפני דוחק הלחם כ"ש ההמון, וכמ"ש כן למעלה (כ"ב ו' ז') עבד לוה וכו' זורע עולה וכו' טוב עין הוא יבורך וכו'. ויל"פ שהחסר יביא עליו, ר"ל מה שחסר על ידו לעניי עם ע"י רעת עינו שאצר שערים לקבץ הון, ועי"כ חסר לחם עניים, זה יבוא עליו וישללו הונו, גם יל"פ על צד המליצה במ"ש מלח ממון חסר, רק ע"י חסר יבואנו הון לא ע"י קימוץ:

נבהל להון. הנה האיש הכילי נוהג בכילות לחשבו שיקנה בזה הון ביותר מעט מהזמן ולא הרגיש כי זאת התכונה הפחותה היא סבה שיבואהו חסר כי אין לאיש כזה אוהבי' ולזה יתכן שיקרו לו נזקים והפסדים: