מִשְׁלֵי כ״ו · כ״א

פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ וְאִ֥ישׁ (מדונים) [מִ֝דְיָנִ֗ים] לְחַרְחַר־רִֽיב׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי כ״ו כ״א נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הכ״א בפרק כ״ו במִשְׁלֵי, מתוך 28 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

פחם - מן ימטר על רשעים פחים ופחים על משקל אחים וזה הפסוק הפך הראשון.

לחרחר - מן על תתחר, והוא אל תתערב.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

פחם. כמו הפחמים מוכנים המה להבעיר האש כן איש מדון מוכן הוא לחרחר ריב:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

פחם. הם גחלים כבוים כמו נופח באש פחם (שם לד):

לחרחר. להבעיר אש המריבה והחרון והוא מל׳ והעצמות יחרו (יחזקאל כז):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

(כא-כב) פחם לגחלים ועצים לאש, כמו שלהבעיר גחלים די בפחם, שהם ניצוצות אש, אבל להבעיר אש צריך עצים ואין די בפחם, כן לחרחר ריב די באיש מדנים, שמעורר דינים, וזה כרשף אש ופחם לחרחר ולהבעיר הריב, אבל להבעיר אש גדול הם דברי נרגן שהם כמתלהמים כאילו הולמים אותו במכות גדולות, ובאמת אינם מכות מבחוץ רק שירדו בחדרי בטנו, שנדמה לו כך, ובא במשל על המתרעם על מדותיו של השי"ת, שיש איש מדנים וגדולה מזה איש נרגן שחושב שה' ברא את האדם לרע ושהרעות רבות מן הטובות וכמ"ש למעלה (י"ח ג'):

Malbim on Proverbs--Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

פחם לגחלים. הנה כמו שהפחם מוכן להיות ממנו גחלים שמשחיתים ושורפים כל אשר ידבקו בו וכן העצים מוכנים להיות אש להשחית אשר סביבם כן מוכן איש מדינים לחרחר ריב בין האנשים להשחיתם:

On Your Way