כַּצִּפּ֣וֹר לָ֭נוּד כַּדְּר֣וֹר לָע֑וּף כֵּ֥ן קִֽלְלַ֥ת חִ֝נָּ֗ם (לא) [ל֣וֹ] תָבֹֽא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כצפור, שוט, אל, ענה - [ב-ה] ד' דבקים. וטעם שמות העופות והבהמות אשר פרשו הראשונים, הם כחלומות בלי פתרון והזכיר הצפור והדרור, כי הם דרות בבתים עם בני אדם וצריכין לנוד מהרה ממקום למקום מפני העוברים והשבים, כן מהרה קללת חנם לו לכסיל המקלל תבא, והעד: אל תען כסיל. וכתיב לא באל"ף, להודיע כי למקלל תבא ולאשר יקולל לא תבא.
כצפור. כמו צפור הפורח מקנו להיות נודד להשיג מאכלו וכמו הדרור הפורח מקנו לעוף השמים הנה הם חוזרים לקנם כן קללת חנם חוזרים ובאים אל המקלל עצמו מפיו יצאו ואל קרבו יבואו:
כדרור. הוא עטלף ותקרא דרור ע״ש שמקננת בבתים כאלו היתה חפשית מבני אדם כי דרור הוא ענין חירות כמו וקראתם דרור (ויקרא כה):
כצפור לנוד כדרור לעוף, הצפור תקנן גם בבית, ובכ"ז דרכה לנוד ממקום למקום ואינה נשארת בקביעות, והדרור אינה מקבלת מרות ולא תמצא בבית כלל רק בקן, כמ"ש גם צפור מצאה בית ודרור קן לה, ודרכה לעוף חוץ לבית למרחוק, וכן קללת חנם לא תבא, לפי הכתיב י"ל לא לבד שלא תשאר בקביעות ותנוד כצפור, אלא שלא תבא בבית כלל אף לפי שעה כדרור לעוף, ולפי הקרי בוי"ו לו תבוא, שתשוב אל המקלל, כצפור וכדרור אשר אחרי ינודו ויעופו ישובו אל קנם בעצמם.
כצפור לנוד. הנה כמו הצפור שהוא נד ממקומו בקלות וכדרור לעוף אל הבית שיצא ממנו כן קללת חנם לא תבא אל המקולל בה כך תהיה נדה ממנו בקלות וחשוב לאשר יצאה הקללה מפיו כמו שישוב הדרור לבית אשר יצא ממנו:
