מִשְׁלֵי כ״ו · ט״ו

טָ֘מַ֤ן עָצֵ֣ל יָ֭דוֹ בַּצַּלָּ֑חַת נִ֝לְאָ֗ה לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֶל־פִּֽיו׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי כ״ו ט״ו נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הט״ו בפרק כ״ו במִשְׁלֵי, מתוך 28 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נלאה - מרוב חפוש כדי שישיבנה אל פיהו ולא ימצא מאומה, על כן צריך האדם לבקש מזונותיו.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

טמן. הנה העצל יתעצל במלאכה וכל היום עוסק באכילה וידיו טמונים בצלחת לקנח התבשיל המתדבק בו והנה בסופו יהיה נלאה ועיף להשיב ידו אל פיו להשים בה המאכל והוא ענין מליצה לומר שיחסר לחמו וכאלו נלאה להשים המאכל אל פיו:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בצלחת. שם כלי בשול כמו ובדודים ובצלחות (דברי הימים ב׳ לה:יג):

נלאה. ענין עייפות כמו ונלאו מצרים (שמות ז):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

טמן עצל ידו בצלחת, ר"ל שגם אם יתנו לו לאכול יושיט ידו אל הכלי שבו המאכל, ונלאה להשיבה אל פיו לתת אוכל לפיהו, והנמשל שגם אם יתנו לו מזון הנפש ההכרחי יטמון ידו בכלי שבו המזון ולא יקח את המזון עצמו, למשל שיתנו לו ספורי התורה ההכרחיים לדעתם, יאכל הלבוש החיצון וספורי המעשיות, ולא יקח את התוך והמוסר והחכמה אשר תחת הכלי והלבוש:

Malbim on Proverbs--Wikisource