מְעַ֣ט שֵׁ֭נוֹת מְעַ֣ט תְּנוּמ֑וֹת מְעַ֓ט ׀ חִבֻּ֖ק יָדַ֣יִם לִשְׁכָּֽב׃

מעט - פירשתיו.

מעט שנות. ר״ל ראיתי כי דרך הנכון למעט בשינה ותנומה וגו׳:

חבוק ידים. דרך השוכב לנוח מחבק ידיו זה בזה:

תנומות. היא השינה הקלה:

מעט שנות מעט תנומות, השינה היא הקבועה והתנומה היא קלה משינה, ואם בא אחרי שינה הוא מעונג ועידון ובלתי צריכה, ר"ל שאחר שנעור משנתן עדן מתנמנם נים ולא נים, ואחר שנעור גם מן התנומה מחבק ידים לשכב עוד על מטתו ומתעצל ללבוש בגדיו, ואז.