מִשְׁלֵי כ״ד · י״ב

כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹא־יָדַ֢עְנ֫וּ זֶ֥ה הֲֽלֹא־תֹ֘כֵ֤ן לִבּ֨וֹת ׀ הֽוּא־יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפׇעֳלֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כי תאמר. כי תכחש לומר הן לא ידענו אם לקוחים המה למות:

הלא. ר״ל הלא לא יועילו דברך כי הלא ה׳ שהוא בתוך לבות בני אדם הוא יבין אם ידעת אם לא ידעת:

ונוצר וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

והשיב. הוא ישיב גמול האדם כמפעלו ואם ידעת והתרפית יהיה צר כחך מדה במדה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

תוכן. מל׳ תוך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

כי תאמר הן לא ידענו זה, ואם תאמר אמתלא שלא ידעת שהם לקוחים למות, או שלא ידעת שיש ביכלתך להציל, גם אם תצטדק בזה לפני אנשים. הלא ה' שהוא תוכן לבות הוא מבין מחשבות הלב ויותר מזה שמצד שהוא נוצר נפשך הוא ידע. שהידיעה נופלת על דבר הנראה בחוש, כי מעשיך כתובים ומצויירים על לוח נפשך, והוא ישיב לאדם כפעלו מדה כנגד מדה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

כי תאמר. הן לא נוכל לדעת אלו המחשבות אשר קבוצם מביא לקנין המחשבה הלא הש"י שהוא תוכן הלבבות ומשלים אותם והוא שומר נפשך הוא יודע אם השתדלת בזה הקנין כאשר תמצא ידך והוא ישיב לאדם גמול כפעלו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל