מִשְׁלֵי כ״ג · ט׳

אל תדבר - ליסרו כי הוא יבוז לשכל מליך והם דבריך הנעימים.

אל תדבר. מה מדברי החכמה כי לחסרון דעתו יבזה מאמריך הנאמרים בהשכל:

מליך. מאמריך כמו אין מלה בלשוני (תהילים קל״ט:ד׳):

באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך, כבר התבאר שיש הבדל בין הכסיל ובין האויל, שהאויל מסתפק בחקי החכמה, אבל הכסיל לפעמים ידע חקי החכמה רק נלוז מהם מפני תאותו, ולכן האויל אם יש אפשרות לברר לו חקי החכמה במופת היה חוזר מאולתו, לא כן הכסיל, שבורח מן החכמה הגם שידע ערכה, מפני שחוסמת בפני תאותו. והנה חק החכמה א"א לברר במופתי התבונה, אבל ע"י השכל יוכלו להשכיל חקי החכמה, שהשכל הוא כח חד עובר גם על השכלת החכמה, ומי שהוא משכיל יוכל לדבר באזני האויל, שאם יוכל להשכיל אותו ישוב מאולתו, אבל לא לכסיל, כמ"ש לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת כמו שפרשתי שם, ולכן אמר באזני כסיל אל תדבר, כי גם לשכל מליך יבוז באשר אינו רוצה בחכמה והשכלה:

באזני כסיל אל תדבר. דברי חכמה כי הוא יבזה ויגנה שכל מליך והחכמה שבהם: