תְּנָה־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י (תרצנה) [תִּצֹּֽרְנָה]׃

תנה, כי, אף - ובהם תזהיר להשמר מן הזונות.

תנה בני - היא כונת הלב לקבל בדבור.

תצרנה - תרצנה כתיב, ופירוש עיניך ירוצו דרכי המצות.

תנה. הכן לבבך להבין אמרי ואז עיניך דרכי תצורנה כי תשכיל שהוא דרך הישר:

תנה בני לבך לי, מבאר איך יהיה זה, שהוא ע"י שתתן לי לבך, שהלב מציין שימשלו חקי החכמה בלבו, ושלא ימשלו בו ספיקות המינות וההכחשות, בענין שחקי החכמה יהיו חקוקים וכתובים על לבו תמיד ולא ימצא בו ענין אחר, ועיניך דרכי תצרנה העינים מציינים את התאוות וציורים הרעים שיסודם על החושים, כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, שהעינים יצורו דרכי ה', ולא יתפעלו מתאוות העוה"ז וחמדת היצר:

תנה בני לבך לי. שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקנין השלימו' ועיניך תצרנה דרכי אשר העירותיך אליהם בזה הספר להרחיק התאוות הגשמיות ולכוון בשלימות השכל ולפי שהתאווה אשר ימשך האד' יותר להם הם הזנות ושתיית היין הזהיר בהם יותר להתרחק מהם ואמר להרחיק מהזונה כי שוחה עמוקה זונה וגו':