וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃

כליותי - מן: כלתה לישועתך, כי מדת התאוה בהם נודעת, על כן תעלוזנה.

בדבר. בעת ידברו שפתיך מישרים ליישר עוד את הזולת:

ותעלוזנה. ענין שמחה כמו יעלזו חסידים (שם קמט):

כליותי. תאות השמחה היא בכליות:

ותעלוזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים, אולם אם תגיע למדרגה יותר גדולה, אל המישרים שהוא שתדע חקי היושר שהוא בבינה, עד שלא תצטרך כלל למלחמת הלב, כי היושר יהיה קנין בלבך. כפי מה שבארנו גדר שם ישר שהוא מי שטבעו נוטה אל היושר ומשיג בבינתו חקי היושר, עד ידע ממנו ידיעה ברורה שיוכל לדברו בשפתיו לאחרים, שמבואר אצלנו שהשפתים מציינים את הדעת, שמאשר יודע את היושר בדעת ברורה ידבר וילמד אותו לאחרים, אז תעלוזנה כליותי, שהיא מדרגה יותר גדולה משמחת הלב, אם מצד שהעליזה היא הריקוד מרוב שמחה, והוא הגלות השמחה בפועל, כמו שנגלו לבנו חקי היושר בפועל ללמד לאחרים, ואם מצד שהכליות יותר קרובים אל הפועל מן הלב, כמ"ש הלב חושב והכליות יועצות, והעצה היא אחרי המחשבה:

ותעלוזנה כליותי. מחשבותי כשמעי כי תדברנה שפתיך מישרים בדבר החכמה: