מִשְׁלֵי כ״א · ב׳

כל, עשה - [ב-ג] שנים דבקים.

פירוש: כל דרך איש ישר בעיניו רואה השם והוא תוכן לבות לעשות רצונו, על כן ידענו ועיניו רמז לשכלו ומעשה צדק והמשפט, הוא נבחר לשם מזבח.

ישר בעיניו. כי אינו רואה חובה לעצמו:

ותוכן. ה׳ הוא בתוך לבו ויודע הוא אם ישר דרכו או לא:

ותוכן. מל׳ תוך:

כל דרך איש ישר בעיניו ותוכן לבות ה', למעלה (ט"ז ב') אמר כל דרך איש זך בעיניו ותוכן רוחות ה', שהזך הוא ההפך מן הפסולת והישר הוא ההפך מן העול, הישר היא בבינה והדרך הישר הוא היותר קצר בין שתי נקודות מונחות, למשל דרך הענוה הנדיבות והרחמים הוא הדרך הישר, ולפעמים יצטרך להתנהג בהפך כמו גאוה ואכזריות כנגד צוררי ה', והאדם יטעה בזה, לפי נטיית לבבו, וידמה לו שזה ישר יען שלבבו ובחירתו נוטה לזה, אבל ה' הוא תוכן לבות ויודע תכונת הלב ומעגלותיו מפלס, ויש שאינו טועה והולך ביושר אבל אינו זך, ר"ל שעושה לשם פניות חיצוניות, וזה תלוי מן הרוח המעלה ציוריו על הלב שהרוח עמוק יותר מן הלב, עז"א שם ותוכן רוחות ה':

כל דרך איש ישר בעיניו. כי כל אחד מהדרכים ימצא בו טוב מה אם מועיל אם ערב אם כבוד אם נצוח או זולת זה מהענינים שיחשוב בהם היותם טובות אך מי שמיישר הלבבות ומתקנם להגיע אל הטוב האמתי הוא הש"י כי בהגעות זה הטוב ובדריכה אליו יצטרך עזר אלהי לרבוי המונעים אשר לאדם מהדריכה אליו ומפני שאי אפשר שיגיע אלא באמצעות השפע השופע מהש"י: