ט֗וֹב שֶׁ֥בֶת בְּאֶֽרֶץ־מִדְבָּ֑ר מֵאֵ֖שֶׁת (מדונים) [מִדְיָנִ֣ים] וָכָֽעַס׃

טוב שבת בארץ מדבר - לסבול החורב והקרח מאשת מדינים, כלומר מאשה שתכעיס בעלה.

בארץ מדבר. במקום שאין אנשים:

מאשת. מלשבת במקום מיושב עם אשת מדינים והתמדת כעס:

טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדינים וכעס, כבר אמר למעלה שטוב לשבת על פנת גג מאשת מדינים אם אינה בעלת כעס רק מעוררת מדנים עם שכניה ובני ביתה, צריך להתרחק מן החבורה, וידור עמה על פנת גג שלא תמצא עם מי להתקוטט, אבל אם היא בעלת כעס תכעיסהו גם שמה, וצריך לברוח ממנה אל המדבר:

טוב. לאדם שישב בארץ מדבר משישב בבית עם אשת מדינים וכעס שתכעס תמיד עם בעלה ותריב עמו והנה ביאר בזה כי הכעס גם כן מגונה כמו שהשמחה בתענוגי הגוף מגונה: