מִשְׁלֵי כ״א · י״ז

אִ֣ישׁ מַ֭חְסוֹר אֹהֵ֣ב שִׂמְחָ֑ה אֹהֵ֥ב יַֽיִן־וָ֝שֶׁ֗מֶן לֹ֣א יַעֲשִֽׁיר׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי כ״א י״ז נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הי״ז בפרק כ״א במִשְׁלֵי, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

איש אוהב שמחה - שמחת מאכל ומשתה הוא איש מחסור. והטעם: יחסר כל וזהו אוהב יין ושמן לאכלו לא יעשיר, כלומר לא יקבץ עושר.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

איש מחסור וגו׳. האוהב שמחת מאכל ומשתה יהיה איש מחסור ר״ל חסר מכל טובה:

אוהב יין וכו׳. כפל הדבר במ״ש:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

איש מחסור, מי שאוהב שמחה לשמוח תמיד, הוא איש מחסור, כי השמחה לא תתמיד, וכל דבר שישמח עליו בראשית השיגו את הדבר אחר שיראה אותו או יהיה לו לקנין ימים אחדים, לא ישמחהו עוד, וירצה לראות תמורתו דבר חדש ישמחהו והוא חסר תמיד, אבל האוהב יין ושמן, לשתות ולמשוח את בשרו בתפנוקים, זה לא יעשיר, כי יכלה ממונו, ומלבד שהוא איש מחסור, יכלה גם ממונו, משא"כ אוהב שמחה יצוייר שלא יכלה ממונו:

Malbim on Proverbs--Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

איש מחסור. מי שהוא אוהב השמחות הגופיות להתענג בתאוותיו הוא איש מחסור כי באלו התאוות יאבד הונו ומי שהוא אוהב יין ויהיה הומה להתענג בהם לא יעשיר לזאת הסבה בעינה וזה מה שיקרה לבעלי זאת התכונה מהרע גם בדברים הגופיים עד שזה הוא סבה אל שלא יקנה האדם שום שלימות נפשיי וכבר נרמז זה ג"כ באמרו איש מחסור ובאמרו לא יעשיר כי החסרון היותר חזק הוא חסרון השכל והעושר היותר חזק הוא שלמות במושכלות:

On Your Way