מֵיְהֹוָ֥ה מִצְעֲדֵי־גָ֑בֶר וְ֝אָדָ֗ם מַה־יָּבִ֥ין דַּרְכּֽוֹ׃

מה', מוקש - [כד-כה] שנים דבקים. מצעדי שיצעד ללכת.

ואדם - איננו מבין עת לכתו, עד כי השם יוליכהו ויושיבהו אשר מאתו מצעדי גבר, והוא יתן מוקש בלכתו לאשר ילע ויאכל קדש, ואחר שינקש ידור נדרים להביא לבקר אויל, ינצל מן המוקש וילע מן בלעיך, יעלעו דם כמו יבלע.

מה׳. מדרכי כף רגלי האדם הוא מה׳ אבל האדם עצמו מה יבין דרכו ר״ל לא ידע כלל כמו ונחנו מה (שמות יז):

מצעדי. מדרך הרגל כמו ויהי כי צעדו (שמואל ב׳ ו):

מה' מצעדי גבר, כבר בארתי (למעלה ט"ז ט') כי הגם שהבחירה לבחור באיזה דרך ילך הוא ביד האדם להימין או להשמאיל, בכ"ז אחר שתנועת הרגלים הוא מאת ה' וכחו, יוכל לעכב בידו שלא ילך בדרך שבחר (כמ"ש לב אדם יחשב דרכו וה' יכין צעדו), וא"כ אדם מה יבין דרכו, שהגם שנדמה לו שדרכו טובה ויסכים אל דרך הטוב לפי הבנתו, הוא לבלי הועיל, שעקר תלוי ביד ה' הגומר את הפעולה וזה יתעלם פעמים רבות מן האדם, שיראה לפעמים עיכוב בדרכו שידמה לו שהוא לרעה ובאמת מה' מצעדיו, ומה יבין האדם אשר תבונתו קצרה להשיג:

מה' מצעדי גבר. הנה מצעדי גבר בדרכו שילך בהם הם מה' כי צריך שילוה לו עזר אלהי בכל פסיעה ופסיעה:

ואדם מה יבין דרכו. מעצמו אם לא ילוה לו העזר האלהי הנה לא לאדם דרכו וזה מבואר בדברים המדיניים כי פעמים רבות יתחדשו מונעים בדרכו או עוזרים לא קוה להם ויותר מבואר זה בדברים העיוניים כי אף על פי שקצת ההתחלות ילקחו מהמוחשים הנה לא ישלם לקיחתם וההגעה לדרוש דרוש והדרכים והסדרים המישרים לו אם במה שישפע להם מהשם י"ת כמו שביארנו בבאורינו לספר הנפש ושיר השירים ובמאמר הראשון מספר מ"י: