מִשְׁלֵי כ׳ · ב׳

נַ֣הַם כַּ֭כְּפִיר אֵ֣ימַת מֶ֑לֶךְ מִ֝תְעַבְּר֗וֹ חוֹטֵ֥א נַפְשֽׁוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי כ׳ ב׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הב׳ בפרק כ׳ במִשְׁלֵי, מתוך 30 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נהם ככפיר, מתעברו - מתעבר עמו, נפשו הוא החוטא, בעבור שאינו חולק כבוד למלכות.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

נהם. כנהמת הכפיר כן מאוים פחד המלך על מי אשר יכעס עליו והמכעיסו מחסר נפשו כי יסתכן בעצמו ועובר על ירא את ה׳ בני ומלך:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נהם. כן נקרא שאגת האריה:

אימת. מל׳ אימה ופחד:

מתעברו. מל׳ עברה וכעס:

חוטא. ענין חסרון כמו קולע באבן אל השערה ולא יחטיא (שופטים כ׳:ט״ז):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

נהם ככפיר אימת מלך, כבר אמר (י"ט י"ב) נהם ככפיר זעף מלך, שבעת הזעף אין לקרב אליו כמו אל הכפיר במעונתו בעת רעבונו שאז טורף בודאי, ופה אמר שגם בעת רצון, שיכול להתקרב אליו, צריך ליזהר באימת מלך, גדר האימה הוא דבר המאויים מצד רוממותו ומעלתו הגדולה, וצריך שלא לעבור חקי האימה, שהאימה תזהיר שלא יקל ראשו, ולא ישמש בשרביטו, ושיזהר במוראו, ומי שעובר חקים האלה חייב מיתה וחוטא נפשו, והמתקרב אל האימה הזאת בלתי חש לה, כמתקרב אל הכפיר במעונתו:

Malbim on Proverbs--Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

נהם ככפיר אימת מלך. הנה אימת המלך המושל באדם והוא השכל האנושי שהוא ראוי שימשול בשאר כחות הנפש וכן סודר מהשם יתברך ביום הבראם ראוי שתהיה כל כך חזקה כאילו ינהם לטרוף ככפיר כי באמת מי שיסו' מעבודתו ידרך אל ההפסד וההשחת ומי שהוא מתחבר עמו ואינו רוצה לשמוע הוא חוטא נפשו ומפסידה ויהי' סופו לאין והנה המתעבר עמו הוא בעל התאוה כי הכח המתעורר ההוא יריב עם הכח המתעורר השכלי ויובילהו זה אל הכליון וההפסד:

On Your Way