עֵ֣ד שְׁ֭קָרִים לֹ֣א יִנָּקֶ֑ה וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים לֹ֣א יִמָּלֵֽט׃

ינקה - לא יהיה נקי מן השכר.

ויפיח - ענין דבור.

לא ינקה. עם כי לא הוזם בב״ד ולא קבל ענשו לא ינקה מדין של מעלה:

לא ימלט. כי בעבור שרגיל לדבר כזב סופו להעיד שקר ולא ימלט מן העונש כאשר יוזם:

ויפיח. ענין אמירה:

עד שקרים. יש הבדל בין שקר וכזב, שהשקר גלוי לכל והכזב נראה אמת בתחלתו, ויש הבדל בין עד ובין מפיח שהעד מעיד בתורת עדות גמור והמפיח הוא דבור חלוש כמפיח בשפתיו, אמר הנה המעיד שקר גלוי, בודאי לא ינקה מעונש, וגם אם רק מפיח בשפתיו לא בתורת עדות, וגם הוא כזבים שנראה אמת בתחלתו, בכ"ז לא ימלט עי"כ, כי לבסוף יתגלה כזבו ויענש :

עד שקרים. מי שיעיד שקרים וכזבים ויסבב בזה להצדיק רשע ולהרשיע צדיק לא ינקה מהעונש כי הש"י יענישהו עונש נפלא על זה וכן מי שידבר כזבים לא ימלט כי זה סבה לרעות גדולות כמו שקדם: