מִשְׁלֵי י״ט · כ״ב

תַּאֲוַ֣ת אָדָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְטֽוֹב־רָ֝֗שׁ מֵאִ֥ישׁ כָּזָֽב׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי י״ט כ״ב נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הכ״ב בפרק י״ט במִשְׁלֵי, מתוך 29 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תאות אדם - תהיה לעשות חסדו, כלומר יתאוה תמיד לעשות חסד למי שראוי לו, או תאות מן נאוה קדש:

וטוב רש מאיש כזב - שאמר לעשות חסד והוא מכזב הרש טוב ממנו, כמו: איש מתהלל במתת שקר:

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

תאות. מה שהבריות יתאוו אל בן אדם הוא בעבור החסד שהבטיח להם אבל העשיר המבטיח חסד וכוזב הנה הרש טוב ממנו כי על כי לא מצאה ידו אין דרכו להבטיח ואין מביא אנשים לידי כליון עינים:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

תאות אדם חסדו, החסד שאדם עושה היא תתו אותו ותתאר את תארו, שצורתו הפנימית ניכר ע"י החסד שיתגלה ממנו, שע"פ יוכר מדותיו ותכונתו, אבל איש כזב, שמבטיח חסד ואינו עושה, הרש טוב ממנו, שהרש יוכל להיות שתכונת נפשו נוטה לחסד, אבל האיש כזב ניכר שלא לבד שאין אתו לעשות חסד עוד הוא מכזב באמונתו:

Malbim on Proverbs--Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

תאות אדם חסדו. הנה תאות האדם היא בטבע מה שהוא חרפה לו כי יצר לב האד' רע מנעוריו ויהיו תאוותיו מפני זה אל תאות החומר אשר בו נשתתף לבהמות ולזה יהיה יותר טוב הרש שלא ישיג דבר מהתאוות מאיש כזב שישבע תמיד באלו ההנאות שהם הבל וכזב או ירצה בזה תאות האדם היא שישיג חסד הש"י בדברי' ויותר טוב להשיג זה מי שהוא רש בדעות והוא מי שיש לו הסכלות שהוא העדר מאיש כזב שיש לו הדעות הכוזבות וזה כי הרש לא יצטרך כי אם ללמוד החכמה ואיש הכזב צריך שירפא תחלה ממום דעותיו הכוזבות המרחיקות אותו בתכלית מה שאפשר מהש"י ובזה מהקושי העצום ר"ל להעתיקו מן הדעות האלו ואחר זה יצטרך ללמוד החכמה לפי השרשים האמתיים:

On Your Way