לֹא־נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג אַ֝֗ף כִּֽי־לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃

לא נאוה - ונחמד להיות לכסיל תענוג וזה כנגד שומר תבונה שימצא טוב. ויתכן שהכסיל הוא עד שקר.

תענוג - טעמו להתענג בעולם.

אף כי לעבד משול בשרים - ונכבדים לא נאה.

לא נאוה וגו׳. כי בהיותו מתענג בטוב יחזיק בכסילות:

אף כי. כ״ש שלא נאה שהעבד ימשול בשרים כי עוד יכריח כולם אחר רוע תכונתו אשר קנה בעבודתו:

נאוה. נאה ויפה:

לא נאוה לכסיל תענוג, הכסיל יודע חקי החכמה רק התאוה גברה עליו שרוצה בתענוג והנאות העולם, ותענוג זה לא נאה לו, שהגם שהגוף יתענג, הלא הנפש תכנע עי"ז לתאוות הגוף, ואין ראוי שימשול הגוף על הנפש והיא תכנע להגוף שנברא להיות עבד לה והיא תשתרר בכחותיה, ומזה עצמו יודע כי לא נאה שהעבד ימשול בשרים, כי מטעם זה לא נאה תענוג לכסיל מפני שהגוף העבד מושל על הנפש:

לא נאוה. הנה לא יתכן שיגיע לכסיל תענוג כי בסב' סכלותו ראוי שיגיע לו צער בכל הדברי' וכ"ש שלא יאות לעב' שיהיה מושל בשרים וכאילו אמר זה להעיר שאין ראוי שישי' האד' מושל הכח הנפשיי שהוא ראוי שיהיה עבד ומשרת לשאר הכחו' הנפשיות המגיעות האדם אל השלימו' כי זה הוא ממה שיבלבל הפעולו' האנושיו' וישיב פעולותיו בהמיות ולא אנושיו':