שאת, שפתי, פי - [ה-ז] ג' דבקים. וכן הפירוש: לא טוב לשאת פנים רשע בדינו וכן צדיק בדינו, שהוא זכאי ושפתי כסיל הוא הרשע הנזכר ששפתיו מסבבין שיבואו בריב ופיו יביאהו בריב בעבור מהלומות, כלומר בעבור שיקרה להלום רעהו ולהכותו והנה פיהו יתן מחתה לעצמו, ושפתיו יסבבו מוקש לנפשו ולא טוב לשאת פניו.
שאת. הנושא פני הרשע לזכותו במשפט הנה כפולה חטאתו כי נשא פני הרשע והטה משפט הצדיק אשר שניהם לא טובים ומלת לא טוב חוזר למעלה ולמטה:
שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט, שפתי כסיל יבואו בריב, כבר אמר גם ענוש לצדיק לא טוב, שהוא השאלה ששואלים בהנהגה למה ה' מעניש את הצדיק, ואמר ע"ז חושך אמריו יודע דעת גם אויל מחריש חכם יחשב, וצייר שהאויל יחריש ולא ישאל שאלה זאת לפעמים, כי האויל חולק על חקי החכמה מפני שמסתפק בהם ואינו רשע מפני תאותו, ולכן לפעמים יחריש ולא ישאל שאלות האלה שאין לו עליהם דבר ברור רק ספיקות, אבל הכסיל יודע חקי החכמה וחולק עליהם מפני כי אכפה עליו תאותו לחפש עלילות ברשע, ושפתיו יבואו בריב וישאל השאלות האלה שתיהן, על הצלחת הרשע, שואל שאת פני רשע לא טוב, למה ישא ה' פני הרשע ולא יענישנו, ומדוע דרך רשעים צלחה, וכן לא טוב להטות צדיק במשפט למה יביא ה' יסורים על הצדיק:
שאת פני רשע. הנה לא טוב לשאת פני רשע במשפט להטות משפט הצדיק כי יקרה אם יכבד האיש השופט לרשע במשפט ההוא יסתמו טענות הצדיק החולק עמו לחשבו כי דעת השופט קרובה אל שכנגדו:
