אֶבֶן־חֵ֣ן הַ֭שֹּׁחַד בְּעֵינֵ֣י בְעָלָ֑יו אֶֽל־כׇּל־אֲשֶׁ֖ר יִפְנֶ֣ה יַשְׂכִּֽיל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אבן חן - חסר כ"ף. וכן ידה ליתד תשלחנה, אע"פ שאין זה מקומו אפרשנו לפי שהוא נעלם, בעבור מלת תשלחנה שהוא בלשון רבות. וכן עניינו כידה ליתד תשלחנה הנשים הנזכרות בפסוק תבורך מנשים, אם תעשינה כאשר עשתה, על כן תהיה מבורכת יותר מהן. וכן זה כאבן היקרה שיש לה חן בעיני כל רואיה, כן יש חן לשוחד בעיני בעליו והוא הנותן, כי בעבור שהוא אסור לקחתו לא יקרא הלוקח בעליו. וכן: אל תמנע טוב מבעליו, כי הוא הלוקח.
אבן חן וגו׳. השוחד הוא בעיני בעליו המקבלם כאבן המסוגל להרבות חן הנושאו כי כמו כן ישא הנותן חן בעיני המקבל ואל כל אשר יפנה ישכיל למצוא טעם וראיה להצדיק את הנותן:
אבן חן. יש אבני יקר המרבים חן למי שנושאם ואמרו שכן סגולת הרמגליות:
אבן חן, בא ללמד אזהרה על קיבול שוחד, כי השוחד יעור עיני חכמים, שגם אם יחשוב שלא יטה הדין וישפוט באמת ע"פ חקי החכמה, השוחד יעור עיני השכל וידמה לו שכן האמת ושאינו מטה משפט, ע"ז אמר שהשוחד דומה כאבן חן בעיני בעליו, יש אבן שיש לו סגולה להעלות חן על הנושא, ומי שנושא האבן נדמה לו בעיניו שאינו צריך לשום השתדלות כי אל כל אשר יפנה ישכיל, כי ימצא חן בכל מקום ובעיני כל איש הגם שאינו ראוי, וכן מי שנותן שוחד לא יעסוק כלל לסדר טענותיו שיזכה במשפט, כי סומך עצמו על סגולת האבן שנושא אותו שיעלה חנו בעיני השופט לעשות רצונו, והשוחד יעור עיני חכמים כמו שהאבן חן מעור עינים מבלי הבט אל הראוי, כי נושא חן בחנם:
אבן חן השוחד. הנה השוחד הוא אבן חן בעיני האנשים אשר ינתן להם השוחד כאילו היו מרגליות שיתנו חן לנושאם אל כל אשר יפנה מהדברים יצליח:
