פוטר - לשון פתיחה, כלומר כפותח מקור מים ההולכים ויתערבו עם אחרים, עד שיתגברו על הארץ, כן הוא ראשית מדון, מדומה למים. וקודם התגלה התערב זה בזה במדון, ראוי הריב לנטוש אותו. פרוש אחר: כפטר מים כן ראשית מדון, תתחיל במעט ויצא הרבה.
התגלע - התגלות.
פוטר מים וגו׳. תחלת המריבה היא כפותח חור בגדר אמת המים והמים יוצאין דרך בו והחור הולך ומתרחב כי כן דרך המדון שהולך וגדל:
ולפני. עד לא נתגלה המדון לבני אדם נטוש את הריב כי אחר שתתגלה ימצאו מחרחרים ולא במהרה תשקט:
פוטר. ענין פתיחה כמו פטר רחם (, שם):
התגלע. כמו התגלה בה״א וכן בכל תושיה יתגלע, לקמן יח):
נטוש. עזוב:
(יד-טו) פוטר מים וכו', מצדיק רשע וכו', המדון שהוא שיחפשו איזה עילה לדון ולהשפט, דומה כמי שפוטר מים ופותחם, שקודם שפטר את הצינור יכול לעכב שטף המים, אבל אח"כ א"א לעכבם, וכן ראשית מדון דומה כרוצה לפטר ולפתוח המים הסתומים, והעצה הוא שלפני התגלע יטוש השופט את הריב, לעשות פשר ביניהם ולהשוותם, וכמ"ש חז"ל קודם שתשמע דבריהם או משתשמע דבריהם ואי אתה יודע להיכן הדין נוטה יכול אתה לומר להם צאו ובצעו ואח"כ א"א יכול לומר להם צאו ובצעו, וראשית מדון הוא בטרם התחיל הדין שהוא הפסק על טענות הבע"ד והיינו משתשמע דבריהם וא"א יודע היכן הדין נוטה, וכן הריב נטוש לפני התגלע, דהיינו בעוד שלא התחיל הריב והטענות כלל, אבל אם שמעת הטענות וידעת הפסק דין מי הצדיק בדינו ומי הרשע ואתה רוצה לעשות פשרה, שאז אתה מצדיק רשע וגם מרשיע צדיק ע"י הפשר, שיקח הרשע הקצת שאין מגיע לו, והצדיק יפסיד קצת מן המגיע לו, גם שניהם תועבת ה':
פוטר מים. הנה ראשית המדון הוא במדרגת פותח מקום יצאו ממנו המים כי הם תמיד ירחיבו הפתח ההוא מצד שטף עובר בו ובהיות הענין כן הנה ראוי לעזוב הדבר אשר הוא סבת המדון קודם שיתערב הריב והמחלוקת כי אחר זה יתחזק תמיד הריב ולא יהיה שליט האדם להשקיטו:
