נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃

נחלו, שחו - שנים דבקים. כלומר האולת היא נחלתם.

יכתירו - יקנו כתר הדעת ויעלו לגדולת החכמים, על כן שחו רעים שהם הפתאים, לפני הערומים שהם טובים ורשעים וצדיקים כפל הדבר.

נחלו. ר״ל אוחזים באולתם כאד׳ בנחלתו:

יכתירו. אוחזים בדעת ועושים אותם כתר לראשם ויתפארו בם:

נחלו פתאים אולת, כבר בארתי שהפתי יאמין לכל דבר, והוא יפותה מן הכסילים ואוילים, כיונה פותה, והוא מקבל האולת והספיקות בדרך נחלה, כיורש שנוחל מאחרים כן מקבל מן האוילים ולא ידע מה ולא יבחין כלל, אבל הערומים הם הפך הפתאים הם בוחנים על כל דבר ואינו עושה דבר אך בידעו היטב מה ולמה יעשה, והגם שאינם חכמים ונבונים יכתירו דעת, הדעת הוא כתר לראשם, ומוכתר מהם לא יעשו בלא דעת, כמ"ש למעלה:

נחלו פתאים. הנה הפתאים נחלו אולת כי הם בלתי מעיינים בדרכים איך יגיעו אליו אבל במהירות יפותו לזה ואמנם החכמים ימתינו שימצאו הדעת ר"ל שיעיינו בהתישבות גדול ונפלא כדי שיתברר להם מה שראוי לעשותו ואיך יתישרו להגיע אליו: