אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12מתאוה - מאכל.
ואין נפשו - של עצל ואין לו מאומה.
ונפש חרוצים - המתנודדים.
תדושן - תשבע דשן.
Ibn Ezra on Proverbs -- Daat
מִשְׁלֵי י״ג · ד׳
מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים תְּדֻשָּֽׁן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
מִשְׁלֵי י״ג ד׳ נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הד׳ בפרק י״ג במִשְׁלֵי, מתוך 25 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.
כל המפרשים
מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18נפשו עצל. נפשו של עצל היא תתאוה לכל ואין לה כי לרוב עצלותו לא ישיג דבר אבל נפש הזריזים תדושן כי ישיגו תאותם ברוב הזריזות:
On Your Way
מצודת ציון
רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18חרוצים. זריזים:
תדשן. ענין שומן:
On Your Way
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19מתאוה ואין נפשו עצל, העצל הוא ההיפוך מן החרוץ שעושה מלאכה בזריזות וחריצות, והנה העצל שאינו רוצה לעמול במלאכה בל תאמר שאין לו תאוה, כי באמת נפשו מתאוה יותר מכל אדם, כי התאוה תגבר יותר במי שאין לו דרך למלאת תאותו, רק שידיו ורגליו ואבריו בלתי שומעים לנפשו למלאת רצונה, באופן שאיבריו בלתי מסכימים עם נפשו המתאוה, שמפני שרוצים בבטלה ימיתו את נפשו כמו שכתוב תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות, ורצה לומר העצל נפשו מתאוה, ואין, אבל החרוצים הגם שמיגעים גופם במלאכה, נפשם תדושן, כי יש להם כל תאותם, והנמשל העצל מלעסוק בחכמה נפשו הרוחנית מתאוה ואין והיא תמות מיתת עולם על שידיו בלתי משרתים לנפשו הרוחנית. והחרוץ הגם שמיגע גופו, נפשו הרוחנית תדושן מדשן בית ה' ונחל עדניו תשתה:
Malbim on Proverbs--Wikisource
רלב״ג
רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14מתאוה. הנה נפש העצל מתאוה הקנינים או החכמות ולא תמצא כי בעצלתו תמנעהו מקנינים ואמנם נפש הזריזים הוא מהגדולה שבסבו' אל שיקנה האדם אלו השלימיות והקנינים:
On Your Way