רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃

ריש וקלון - שיקלוהו אחרים שניהם יבאו לאיש שיפרע מוסר מלשון מפרע.

ושומר תוכחת - שיוכיחוהו.

יכובד - שיכבדהו השם, כענין: כי מכבדי אכבד.

ריש. עניות ובזיון מעותדים לבוא על המבטל המוסר אבל השומר בלבו דברי התוכחות יכובד מן הבריות:

פורע. ענין בטול:

ריש וקלון פורע מוסר, יש הבדל בין מוסר ותוכחה, שהתוכחה הוא הוכוח בדברים ובראיות השכל, והמוסר מיסר כחות נפשו ע"י אימת העונשים והפורעניות, והקלון הוא הפך הכבוד, הנה מי ששומר תוכחת ודי לו הלימוד שילמדהו ע"פ השכל יכובד, כי זה הראוי לכבוד, והבלתי שומר תוכחת לא יכובד, אבל הפורע מוסר שגם לא ירא מעונשי ה' ופורק עול לגמרי זה לא לבד שלא יכובד, אבל ימצא ריש וקלון, שיאבד עשרו ויהפך לקלון כבודו:

ריש וקלון וגו'. מי שהוא שומר תוכחת יכבדוהו האנשים בעבור נועם תכונותיו עם שזה יביא' להתחכם ובחכמה ישיג הכבוד כאמרו כבוד חכמים ינחלו: