אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ וּכְרָקָ֖ב בְּעַצְמוֹתָ֣יו מְבִישָֽׁה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
חיל - מן חילך פירוש ממון, כלומר האשה שתקנה ממון היא עטרת בעלה, שבעבורה יכבדוהו כאשר המלך נכבד בעטרת ראשו.
בעצמותיו - שלא תועיל רפואה, כן אשה מבישה נותנת בושה לבעלה והיא מפסדת הממון.
עטרת בעלה. ר״ל בעלה מתפאר במעשיה:
מבישה. האשה שנמצא בה כל דבר בושה היא לבעלה כרקבון בעצמותיו:
אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה, העטרת הוא לבוש וחוץ מגוף האדם, וישימה על ראשו, והוא אות המעלה והכבוד, כן אשת חיל חוץ ממה שהיא מחזקת עצמותיו היא עטרה לראשו, יתהלל בה ועל ידה לפני רבים עמים כמ"ש נודע בשערים בעלה, והמבישה היא העצלה במעשיה, לא לבד שאינה לכבוד לו כי אדרבה יסתיר אותה והיא כרקב בעצמותיו, כי האשה היא עצם מעצמיו, והוא דומה כמו שחלק ממנו נרקב, כי מחצית גופו השנית שהיא אשתו מעלה רקב וירקיב גם את חלקו:
אשת חיל. הנה האשה הזריזה במעשיה היא עטרת בעלה ואולם האשה המתעצלת במעשיה היא משחתת אותו והיא לו כמו הרקב בעצמותיו שיבלו אותם והנה רמז בזה אל האשה המשרתת השכל בשתכין לו מהמוחשות מה שיצטרך לו בחקירותיו ואם לא תהיה נשמעת לו אך תתרשל מזה והיא מתאחרת ובוששת הנה היא לו כרקב בעצמותיו כי היא תמנע ממנו השלימות:
