מִשְׁלֵי י״א · י״ב

בׇּז־לְרֵעֵ֥הוּ חֲסַר־לֵ֑ב וְאִ֖ישׁ תְּבוּנ֣וֹת יַחֲרִֽישׁ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִשְׁלֵי י״א י״ב נלמד כאן עם 5 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הי״ב בפרק י״א במִשְׁלֵי, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בז - מי שיבוז לרעהו הראוי לכבדו, בעבור חכמתו הוא חסר דעת.

ואיש תבונות - יסבול הבזיון ויחריש שלא יבוז לרעהו, או יחריש ולא יענהו.

Ibn Ezra on Proverbs -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בז. המבזה לחבירו הוא חסר לב:

ואיש. אם מי שמבזין אותו הוא איש תבונות אז יחריש ולא יענהו על כל דבריו ולא יחוש לדברי חסר לב:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

יחריש. ישתוק:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

בז לרעהו חסר לב, ולקמן (י"ד כ"א) בז לרעהו חוטא, וכ"א נלמד מענינו, שם מדבר שמבזהו בלא סבה וזה חוטא נגד חקי החכמה, ופה מדבר אם רעהו בזה אותו תחלה שבזה אינו חוטא רק שהוא נגד חקי הבינה, כמ"ש (י"ד כ"ט) ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת, והאוילים הם חסרי לב כמ"ש ואוילים בחסר לב ימותו, שאין להם כח המושל ברוחם, ואין מתנהגים ע"פ התבונה להבין דבר לאשורו כי מסתפקים גם בעניני הבינה, שהיא תחייב להאריך אף ושלא לבזות תיכף, ועל זה אמר ואיש תבונות יחריש, אף במקום שהיה לו לענות על בזיונו שזה גדר החרישה והבדלו מן נרדפיו:

Malbim on Proverbs--Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

בז לרעהו. האיש שהוא חסר לב הוא המבזה רעהו שהוא חסר לב כמוהו בשיחשוב עצמו לחכם ורעהו סכל ואולם איש תבונות אינו מבזה אח שהוא רעהו אבל יחריש כשידבר לשמוע דבריו ואע"פ שאינו אומר דבר שלא ידע אותו הנה לכבודו ישמע דבריו ואע"פ שאין תועלת בדבריו:

On Your Way