מִיכָה ז׳ · ו׳

אֲרֵי בְרָא מְנַבֵּל אַבָּא בְּרַתָּא מְנַצְיָא עִם אִמָהּ כַּלְתָא מְקִילָא בַּחֲמָתָהּ סָנְאוֹהִי דְגַבְרָא אֱנָשֵׁי בֵיתֵיהּ:

כי בן מנבל אב - פועל קודם, כמו: ורב יעבד צעיר.

כי בן מנבל אב. הדור פרוץ כ״כ כי הבן מדבר באביו דברי נבלה וגנות והבת קמה באמה לחרפה ולגדפה וכן כלה קמה בחמותה:

אויבי איש אנשי ביתו. אף אנשי ביתו של האיש המה לו לאויבים:

מנבל. ענין גנות וכעור כמו כי נבל נבלה ידבר (ישעיהו ל״ב:ו׳):

כלה. כן תקרא אשת הבן:

בחמתה. כן תקרא אם הבעל:

כי בן מנבל אב, עד שגם צאצאי בטן יקומו על הוריהם שזה מורה על תכלית הנבוכה והשחתת העם, עד שיופסק כל קשר אהבה ואחוה, וכ"ש שלא ימצא שלום המדיני ביניהם: