וַיֵּ֩לֶךְ֩ רֹכֵ֨ב הַסּ֜וּס לִקְרָאת֗וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ כֹּֽה־אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ הֲשָׁל֔וֹם וַיֹּ֧אמֶר יֵה֛וּא מַה־לְּךָ֥ וּלְשָׁל֖וֹם סֹ֣ב אֶֽל־אַחֲרָ֑י וַיַּגֵּ֤ד הַצֹּפֶה֙ לֵאמֹ֔ר בָּא־הַמַּלְאָ֥ךְ עַד־הֵ֖ם וְלֹא־שָֽׁב׃

וַאֲזַל רָכִיב סוּסְיָא לָקֳדָמוּתֵיהּ וַאֲמַר כִּדְנַן אֲמַר מַלְכָּא הַשְׁלָם וַאֲמַר יֵהוּא מַה לָךְ וְלִשְׁלָם אִסְתְּחַר לַאֲחוֹרָי וְחַוֵי סַכְוָאָה לְמֵימַר אֲתָא אִזְגַדָא עַד לְוַתְהוֹן וְלָא תָב:

מה לך ולשלום. מה לך שתשאל השלום, האם נוגע בך הדבר:

סוב אל אחרי. ללכת עם אנשי, ולא תשוב אל המלך:

סוב. מלשון סבוב:

עד הם. עד אליהם:

מה לך ולשלום סוב אל אחרי. עש' זאת כדי שלא ידע המלך דב' בזה כדי שיתכן לו יותר להמיתו: