מְלָכִים ב׳ ח׳ · י״ט

נִיר. מֶמְשָׁלָה.

וְלָא הֲוָה רַעֲוָא קֳדָם יְיָ לְחַבָּלָא יַת דְבֵית יְהוּדָה בְּדִיל דָוִד עַבְדֵיהּ כְּמָא דַאֲמַר לֵיהּ לְמִתַּן לֵיהּ מַלְכוּ וְלִבְנוֹהִי כָּל יוֹמַיָא:

ולא אבה. עם שהיו ראוים להשחתה, כי יהורם וביתו עשו הרע:

את יהודה. רצה לומר: מלכי יהודה:

כל הימים. רצה לומר: כל ימי המלכות:

ניר. כמו נר, ורוצה לומר: מלך, המאיר כנר:

ולא אבה ה' להשחית הנה בברית אשר כרת ה' לדוד הבטיחו שאם יעזבו בניו את תורת ה' יענשם ולא יסיר מהם המלוכה, כמ"ש (ש"ב ז') אשר בהעוותו והוכחתיו וכו' וחסדי לא יסיר וכו', ובתהלות (פ"ט) אם יעזבו בניו תורתי וכו' ופקדתי בשבט וכו' וחסדי לא אפיר וכו', אולם על בני הבנים שמרדו יש תנאי שיסיר המלוכה מהם, כמ"ש תהלות (קל"ב) אם ישמרו בניך בריתי וכו' גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך, ולכן תמצא במלכות יהודה שבני מלכים הרשעים אם אחזו מעשה אבותיהם בידיהם לא נתקיימו, כמו אבים בן רחבעם, ויהואחז בן יהורם, אבל יורם עצמו לא הסירו ממלוך, שעל זה אמר שלא אבה ה' להשחית את יהודה למען דוד שהבטיחו לתת לו ניר בבניו כל הימים רצה לומר שהבנים יתקיימו כל הימים ואף שיחטאו, שרק בניהם אם יחטאו יסירם תיכף ממלכות, אבל הם יוסרו בשבט אנשים, כמו שיסר את רחבעם על ידי שישק, וכן מרדו אדום ביהורם שמימי דוד לא היה להם מלך והיו נכנעים תחת ידו ועתה מרדו בו:

לתת לו ניר לבניו כל הימים. רוצה לומר שיתן מלכות לבניו כל הימים: