וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיִּקַּ֤ח הַמַּכְבֵּר֙ וַיִּטְבֹּ֣ל בַּמַּ֔יִם וַיִּפְרֹ֥שׂ עַל־פָּנָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וַיִּמְלֹ֥ךְ חֲזָהאֵ֖ל תַּחְתָּֽיו׃ {פ}

הַמַּכְבֵּר. תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: גּוּנְבָא, וְכֵן וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה, תַּרְגּוּם: בְּגוּנְבָא, וְהוּא בֶּגֶד.

וַיִּפְרֹשׂ עַל פָּנָיו. לְהִצְטַנֵּן.

וַהֲוָה בְּיוֹמָא דְבַתְרוֹהִי וּנְסִיב גוּנְבָא וּטְבַל בְּמַיָא וּפְרַס עַל אַפּוֹהִי וּמִית וּמְלַךְ חֲזָאֵל תְּחוֹתוֹהִי:

ויפרוש על פניו. להקיר חמימות אש החולי:

וימות. בעבור זה מת, כי סרה החום מן החוץ אל הפנים:

המכבר. תרגם יונתן: גונבא, והוא מין בגד עב, כי ותכסהו בשמיכה (שופטים ד יח), תרגומו כמו כן: בגונבא:

ויקח זה עשה חזאל כדי להמיתו על ידי שנצטנן והוא א"ל שרפואה הוא עושה, וזה הבין מדברי הנביא שהוא ימיתהו:

ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת. אחשוב כי המכבר הוא הנקרא נוא"ה בלע"ז והנה טבל אותו במים קרים כי היה מתרעם בן הדד מתגבורת החום הנכרי ועשה זה להשקיט החום ההוא וזה עוד למהר המות ומלך חזאל תחתיו כמו שאמר לו אלישע: