וַיַּ֨עַן הַשָּׁלִ֜ישׁ אֶת־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִים֮ וַיֹּאמַר֒ וְהִנֵּ֣ה יְהֹוָ֗ה עֹשֶׂ֤ה אֲרֻבּוֹת֙ בַּשָּׁמַ֔יִם הֲיִֽהְיֶ֖ה כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיֹּ֗אמֶר הִנְּךָ֤ רֹאֶה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽל׃

וַאֲתֵיב גִבָּרָא יַת נְבִיָא דַייָ וַאֲמַר וְאִלוּ יְיָ פָּתַח כַּוִין וּמָחִית טוּבָא מִן שְׁמַיָא הַיְהֵי כְּפִתְגָמָא הָדֵין וַאֲמַר הָא אַתְּ חָזֵי בְּעֵינָךְ וּמִתַּמָן לָא תֵיכוּל:

ויען. ואז השיב השליש וכו׳:

ויאמר. ואז אמר לו הנביא: הנך רואה וכו׳: