וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֔ם הָיָ֥ה נִלְחָ֖ם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־עֲבָדָ֣יו לֵאמֹ֔ר אֶל־מְק֛וֹם פְּלֹנִ֥י אַלְמֹנִ֖י תַּחֲנֹתִֽי׃

פְּלֹנִי אַלְמֹנִי. כָּסֵי וְטָמִיר, פְּלוֹנִי, לְשׁוֹן: כִּי יִפָּלֵא 'יִתְכַּסֵּי'.

אַלְמוֹנִי. מִבְּלִי שֵׁם, שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת.

תַּחֲנֹתִי. שָׁם אֶחֱנֶה, וְאֶאֱרֹב אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹ אֶת גְּדוּדָיו הָעוֹבְרִים לִשְׁלֹל בְּאַרְצִי דֶּרֶךְ אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.

וּמַלְכָּא דַאֲרָם הֲוָה מְגִיחַ קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל וְאִתְמְלִךְ בְּעַבְדוֹהִי לְמֵימַר לַאֲתַר כַּסִי טְמִיר יְהֵי בֵּית מֵשְׁרִי:

אל מקום פלוני אלמוני תחנותי. רוצה לומר: נהיה חונים במקום מכוסה ונעלם, ולא רצה לגלות בפני כולם, וזהו בכדי לארוב על מלך ישראל:

פלוני. מכוסה:

אלמוני. מלשון אלם, כי לא ידובר בו, וכן (שמואל א כא ג): ואת הנערים יודעתי אל מקום פלוני אלמוני:

(ח-ט) ומלך ארם ספר עוד מגדולת אלישע דברים מפליאים, א. שהיה רוח האלהי חופף עליו כל היום, עד שהיה יודע כל הנעשה בארץ, ובאשר מלך ארם נלחם אז בישראל ויועץ על עבדיו שחנייתו יהיה במקום נעלם ומופלא ששם יעבור מלך ישראל ויארבו עליו ויתפשוהו, ונודע הדבר בכל פעם להנביא והזהיר את המלך, וזה היה כמה פעמים שמזה מבואר שהיה רוה"ק שוכן עליו בתמידות, ונחתים היינו שחונים שם במורד:

אל מקום פלני אלמני תחנתי. ר"ל שכבר היה חונה במקום נעלם כדי שלא ישמר מלך ישראל מעבר שם ויקחהו והנה פלוני מענין פלוי שהוא דבר מכוסה ונעלם ואלמוי היא ג"כ מענין ההסתר וההעלם והוא נגזר מהאלמות כאלו יאמר שלא ידובר בזה כלל כדי שלא יודע לאיש או אפשר על זה הענין בעצמו כי אל"ף אלמוני בזה המקו' ישמש במקו' עי"ן כמו עלמוני והוא ענין נעלם וכזה מצאנו הוראת שמוש האותיות מזה הצד על זה הדרך: