מְלָכִים ב׳ ד׳ · ל״ח

שְׁפֹת הַסִּיר. הוֹשִׁיבָהּ עַל הַכִּירָה.

נָזִיד. תַּבְשִׁיל.

לִבְנֵי הַנְּבִיאִים. לְתַלְמִידֵי נְבִיַּיָּא.

וֶאֱלִישָׁע תַּב לְגִלְגָלָא וְכַפְנָא בְּאַרְעָא וְתַלְמִידֵי נְבִיַיָא יַתְבִין קֳדָמוֹהִי וַאֲמַר לְעוּלֵימֵיהּ תְּפֵי דוּדָא רַבָּא וּבַשֵׁיל תַּבְשִׁילָא לְתַלְמִידֵי נְבִיַיָא:

שפות הסיר. ערוך הסיר על מקום מושבה, ובשל בה תבשיל:

שפות. ענין העמדת הסיר במקום מושבה, כמו (יחזקאל כד ג): שפות הסיר שפות:

הסיר. הקדרה:

נזיד. תבשיל, כמו (בראשית כה כט): ויזד יעקב נזיד:

ואלישע עתה יספר עוד שני נסים שעשה אלישע והם שמיני ותשיעי למנין נפלאותיו, והקדים ואמר שלא שינה הטבע בחנם רק מפני הכרח גדול, כי הוא שב הגלגלה, שעד עתה ישב סמוך לשונם ובהר הכרמל, והיה לו שם עוזרים ותומכים בידו, ועתה שב לגלגל רחוק מהמחזיקים בידו וזה היה בז' שני רעב שהיה בימי יהורם שבימים האלה ישבה השונמית בארץ פלשתים (כמ"ש בס' ח'), ב. שהיה עת רעבון, ג. שבני הנביאים יושבים לפניו והיה מוטל עליו לפרנסם, ואמר לנערו שיערוך את הסיר הגדולה ע"ג האש לבשל תבשיל לתת לבני הנביאים כולם:

שפות הסיר הגדולה. ר"ל הכן הסיר הגדולה לבשל בה תבשיל ובשל בה תבשיל לבני הנכיאים והם תלמידי הנביאים: