מְלָכִים ב׳ ד׳ · ל״ה

וַיְזוֹרֵר. נִתְעַטֵּשׁ.

וְתַב וְהַלֵיךְ בְּבֵיתָא זִמְנָא חֲדָא לְכָא וְזִמְנָא חֲדָא לְכָא וּסְלִיק וְאַלְהֵי עֲלוֹהִי וְאִתְמוֹרַק רַבְיָא עַד שְׁבַע זִמְנִין וּפְקַח רַבְיָא יַת עֵינוֹהִי:

וישב. חזר לרדת מעל המטה:

אחת הנה. פעם להעבר מזה, ופעם להעבר מזה:

עד שבע פעמים. נתעטש ז׳ פעמים ופתח אחר כך את עיניו:

ויזורר. ענין עטוש, כי עטישותיו תהל אור (איוב מא י), תרגומו: זרירוהי:

ויפקח. פתח, כמו (שם כז יט): עיניו פקח:

והנה זרר הנער אחר זה. שנתעטש וכן עשה אלישע כסדר הזה להתפלל ולכרוע על הילד להתמודד עליו עד שעשה זה שבע פעמים ואז פקח הילד את עיניו ונשלמה לו התחיה: