מְלָכִים ב׳ ד׳ · ל״א

וְגֵיחֲזִי עֲבַר קֳדָמֵיהוֹן וְשַׁוֵי יַת חוּטְרָא עַל אַפֵּי רַבְיָא וְלֵית קָל וְלֵית דְמָצִית וְתַב לָקֳדָמוּתֵיהּ וְחַוֵי לֵיהּ לְמֵימַר לָא אִתְעַר רַבְיָא:

עבר לפניהם. הקדים להם:

ואין קול. אמרו רבותינו ז״ל (ירושלמי סנהדרין י ב): כי גחזי לא שמע לדברי הנביא, והיה עוד מלגלג בדרך, לומר שהולך להחיות את המת:

ואין קשב. היא היא, כי כשאין קול, אין מה להקשיב וכפל הדבר במלות שונות:

קשב. ענין האזנה:

הקיץ. ענין הערה:

ואין קול ואין קשב. ר"ל שלא היה מדבר ולא שומע כשידברו אליו: