מְלָכִים ב׳ ד׳ · י״א

וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וַיְהִי הַיּוֹם. וַיְהִי יוֹם אֶחָד.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַהֲוָה יוֹמָא וְעַל לְתַמָן וְזָר לְעִילִיתָא וּשְׁכִיב תַּמָן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויהי היום. בא היום אשר בא שמה, אחרי עשותה את העליה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויהי היום שהיה מיוחד אל הנביא לבוא למקום ההוא ביחוד, סר אל העליה וישכב שמה באופן שנעשה שם מקום קבוע אל הנביא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל