מְלָכִים ב׳ כ״ה · י״ז

וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלשׁ אַמּוֹת. וּבִתְחִלַּת הַסֵּפֶר הוּא אוֹמֵר: חָמֵשׁ אַמּוֹת. וְשָׁם יִשַּׁבְתִּי אֶת הַמִּקְרָאוֹת.

וּשְׂבָכָה. קופיי"א בְּלַעַ"ז, כְּמִין כּוֹבַע.

וְכָאֵלֶּה. רִמּוֹנִים.

תַּמְנֵי עַסְרֵי אַמִין רוּמֵיהּ דְעַמוּדָא חָד וּקְרוּנְתְּהוֹן עֲלוֹהִי דִנְחָשָׁא וְרוּמָא דִקְרוּנְתְּהוֹן תְּלַת אַמִין וּסְרִגְתָּא וְרִמוֹנַיָא עַל קְרוּנְתְּהוֹן סְחוֹר סְחוֹר כּוֹלָא נְחָשָׁא וּכְאִלֵין לְעַמוּדָא תִנְיָנָא עַל סְרִגְתָּא:

שמנה עשרה אמה וכו׳. כבר נתבאר ענינם במלכים א בספור מלאכתו, ואין צורך אם כן בהשנות הנה:

וכאלה. מספר הרמונים שהיו באחד, היו בהשני:

ושבכה. עשויה היא כרשת:

ורמונים. עשויים מנחושת:

קומת הכותרת הסתירה שיש בין כתובים דכאן לכתובים שבירמיה ושל מלכים א' פירשתי למעלה סימן ז':