כִּ֣י ׀ עַל־אַ֣ף יְהֹוָ֗ה הָיְתָ֤ה בִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וּבִ֣יהוּדָ֔ה עַד־הִשְׁלִכ֥וֹ אֹתָ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו וַיִּמְרֹ֥ד צִדְקִיָּ֖הוּ בְּמֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃ {ס}

כִּי עַל אַף ה' הָיְתָה וְגוֹ'. לְפִיכָךְ: וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל, נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּלִבּוֹ לִמְרֹד בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּגְלֶה.

אֲרֵי עַל דְאַרְגִיזוּ קֳדָם יְיָ הֲוַת בִּירוּשְׁלֵם וּבִיהוּדָה עַד דְאַגְלֵי יַתְהוֹן מֵאַרְעָא בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ וּמְרִיד צִדְקִיָהוּ בְּמַלְכָּא דְבָבֶל:

כי על אף. כי בעבור שהיתה אף ה׳ בירושלים וביהודה כל כך גדולה, עד להשליך אותם מעל פניו, לזה העיר לב צדקיה למרוד במלך בבל, להיות סיבה אל הגלות לשלחם מעל פניו:

כי על אף ה' היתה שכבר נתחתם גזר דין בעבור עונות הדור:

כי על אף ה' היתה בירושלם וביהודה עד השליכו אותם מעל פניו. ר"ל כי מחמת מוקשי העם וכעס הש"י עליהם נהיה שימליכו עליהם אלו הרעים ולזה גם כן היתה הסבה שמרד צדקיהו במלך בבל כי לולי מרדו לא נחרבה ירושלים ולא גלו מעל אדמתם כמו שהיה אומר לו ירמיהו: