מְלָכִים ב׳ כ״ג · כ״ד

הַתְּרָפִים. צוּרוֹת שֶׁמְּדַבְּרִים עַל יְדֵי כְשָׁפִים, וְהָעוֹשֶׂה אוֹתָן צָרִיךְ לְכַוֵּן שָׁעָה אַחַת בְּשָׁנָה, וְשָׁנָה אַחַת רְאוּיָה לְכָךְ.

וְאַף יַת בִּידִין וְיַת זְכוּרוּ וְיַת צַלְמָנַיָא וְיַת טַעֲוָתָא וְיַת כָּל שִׁקוּצַיָא דְאִתְחַזִיאוּ בְאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וּבִירוּשְׁלֵם פַּלֵי יֹאשִׁיָהוּ בְּדִיל לְקַיָמָא יַת פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא דִכְתִיבִין עַל סִפְרָא דְאַשְׁכַּח חִלְקִיָה כַהֲנָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי:

על הספר. רצה לומר: בעבור הספר אשר מצא חלקיה, כי הספר הזה היתה סיבה לכל זה:

התרפים. הם העשויים בצורת אדם, ומגידים עתידות על ידי כישוף:

בער. פנה מן הארץ:

הקים. מלשון קיום:

בית ה׳. בבית ה׳: