וַ֠יֹּ֠אמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן חִלְקִיָּ֧ה אֶת־הַסֵּ֛פֶר אֶל־שָׁפָ֖ן וַיִּקְרָאֵֽהוּ׃

סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי. טָמוּן תַּחַת הַנִּדְבָּךְ, שֶׁהִטְמִינוּ שָׂם כְּשֶׁשָּׂרַף אָחָז אֶת הַתּוֹרָה.

וַאֲמַר חִלְקִיָה כַּהֲנָא רַבָא לְשָׁפָן סַפְרָא סִפְרָא דְאוֹרַיְתָא אַשְׁכָּחִית בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וִיהַב חִלְקִיָה יַת סַפְרָא לְשָׁפָן וְקָרָהִי:

ספר התורה מצאתי. יתכן שעל כי אחז שרף את התורה כמו שאמרו רבותינו ז״ל, לזה פחדו הכהנים פן ישלח ידו גם בספר התורה המונח מצד הארון, אשר כתב משה מפי ה׳, ולקחו הספר תורה ההיא והטמינו מפניו, ולאחר מותו חפשו אחריה ולא מצאוה, וכאשר היה הכהן גדול מחפש אחר הכסף המובא, ואחרי בדקי הבית מצאה, ואמרו רבותינו ז״ל שמצאה כשהיתה מגוללת בפרשת תוכחות והיה התחלת הדף יולך ה׳ אותך ואת מלכך, ועל כי מאז חפשו אחריה ולא מצאוה, אמר כמבשר, ספר התורה ההיא מצאתיה בבית ה׳:

ויתן וגו׳. רצה לומר: הראה לו הנמצא כתוב בתחלת הדף, כי חשב את הדבר לאות ורמז להחריד את העם:

ויקראהו. כמתמיה ומשתומם:

על שפן. אל שפן:

ספר התורה מצאתי בבית ה', רצה לומר הספר תורה שכתב משה שהיה מונח אצל הארון גנזוהו בימי מנשה ששרף התורה ועכשיו מצא אותו, ועל זה אמר ספר התורה בה' הידיעה, ובדברי הימים מפרש מצא חלקיה הכהן את ספר תורת ה' ביד משה רצה לומר ספר תורה שכתב משה, ופי' חכמינו זכרונם לברכה דספר עזרא לתחלתו הוא נגלל והוא מצא אותו גלול בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, שמזה היה לו סימן שילכו בגולה, וזה שכתוב ויתן חלקיהו את הספר אל שפן ויקראהו, והנה היה בזה גם כן תוכחת מוסר לעומת שרצה לחזק את בדק בית ה' בחיצוניותו, רמזו לו כמ"ש (ירמיה סי' ז') אל תבטחו לכם על דברי השקר לאמר שהיכל ה' הוא היכל ה', רק היכל ה' המה, שמלת המה רומז על מש"ש הטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה, והדרכים הטובים הוא ההיכל שבו ישכון ה', א"ל למה תחזקו בדק החיצון של הבית ולא הבית הפנימי ההיכל הקדוש שעליו ישכון ה' שהוא הס"ת המונחת גנוזה צור תעודה חתום תורה, וזה שכתוב ויבא שפן וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך וכו' ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה שזה היה גם כן מענין התשובה, לעורר אזניו שיחזק בדק הפנימי והריסות הדת יקים לא בדק החיצון לבד:

ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הסופר. הנה זכר כי הכהן הגדול היה ראש על שפן הסופר בזה המנוי שהיו עושים אותו שניהם ולזה יחס יאשיה הפעל כלו בהוצאת הכסף לכהן הגדול ולזה אמר ויתם את הכסף אע"פ ששניהם היו שם: