וּנְעָרִים קְטַנִּים. הַמְנֹעָרִין מִן הַמִּצְוֹת.
עֲלֵה קֵרֵחַ. עֲלֵה מִכָּאן, שֶׁהִקְרַחְתָּ עָלֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁעַד עַכְשָׁיו הָיִינוּ מִשְׂתַּכְּרִין לְהָבִיא מַיִם מְתוּקִים מֵרָחוֹק, וּמִתְפַּרְנְסִין בְּכָךְ, וּמִשֶּׁהִמְתִּיקוּ אִבְּדוּ פַּרְנָסָתָן, כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּסוֹטָה.
וּסְלִיק מִתַּמָן לְבֵית אֵל וְהוּא סְלִיק בְּאוֹרְחָא וְיַנְקִין זְעֵירִין נְפַקוּ מִן קַרְתָּא וְאִתְלַעֲבוּ בֵיהּ וַאֲמַרוּ לֵיהּ סַק קַרְחָא סַק קַרְחָא:
עלה קרח. לפי שאליהו רבו, היה בעל שער, ואלישע היה קרח, אמרו בלעג והתול, עלה קרח השמימה, כאליהו רבך, וכאילו אמרו, אינך במעלה כמוהו, כי הוא היה בעל שער, ואתה קרח:
ויתקלסו. וילעגו, כמו (ירמיהו כ ח): לחרפה ולקלס:
קרח. כן יקרא מי שאין בו שער הראש, כמו (ויקרא יג מ): קרח הוא:
ויתקלסו בו הם ידעו כי המשח תחת אליהו, ומבזותם את הנבואה והנביאים חרפו אותו לאמר איך תהיה במקום רבך והוא בעל שער ואתה קרח, וזה שכתוב עלה קרח, רצה לומר איך תעלה למדרגתו וטבעך הפוכה מטבעו, כי טבע הקרח הפוכה מטבע בעל שער, ויפה אמרו חכמינו זכרונם לברכה שהיו מנוערים מן המצות וקטני אמנה, שלכן בזוהו, וגם י"ל שאמרו בלעג עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים, ומפני שבית אל היה מקום העגלים למדו אבותם אותם להתלוצץ על נביאי ה', ולכן קללם למחות שורש פורה ראש ולענה מכרם ה' צבאות:
ויתקלסו בו. ר"ל לעגו בו ובזוהו:
