הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל. אִי אֶפְשָׁר לָתֵת לְךָ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּיָדִי.
אִם תִּרְאֶה אֹתִי לֻקַּח מֵאִתָּךְ. אָז אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
יְהִי לְךָ כֵן וְאִם אַיִן לֹא יִהְיֶה. שֶׁאֵין הַיְכֹלֶת בְּיָדִי.
וַאֲמַר אַקְשֵׁיתָא לְמִשְׁאַל אִם תֶּחְזֵי יָתִי דַאֲנָא מִידַבֵּר מִלְוָתָךְ יְהֵי לָךְ כֵּן וְאִם לָא לָא יְהֵי:
הקשית לשאול. כי איך אוכל להשפיע עליך דבר שאין בי:
אם תראה. אך אם תראה אותי בעת אשר אהיה נלקח ממך, יהיה לך כן, כי אז נתכפלה מעלת אליהו ממה שהיתה מקודם, ויוכל להשפיע לזולתו כל הדבר שיש בו אז:
הקשית. מלשון קשה:
ואם אין. ואם לא:
ויאמר למה שפרשתי שבקשת אלישע היה שרוח אליהו תנוח עליו, באופן שיתעלה מאשר הוא עתה במדרגת מקבל מאליהו וכדמיון אור הירח, יהיה עתה כאור השמש שאורו עצמי, השיב שזה לא יהיה רק אם יסתלק מן העולם לגמרי, לא כן אם יהיה לו גם אחר כך איזה חיבור אל העולם הזה, כמ"ש אחים בהספדאי דהתם קאימנא, שאז לא יהיה, וזה שכתוב אם תראה אותי לקח מאתך, רצה לומר אם אתפרד לגמרי אז לא תהיה עוד במדרגת מקבל, כי כן גם אחרי מות משה אמרו זקנים שבדור פני יהושע כפני לבנה יען שעדן קבל מציורו של משה שלא נפסק ולא נסתלק גם אחרי מותו כידוע:
אם תראה אותי לוקח מאתך. אמר לו זה על דרך המופתים המתחדשי' כאילו יאמ' שאם יראה אותו בעת הלקחו מעמו בהעלותו בסערה השמים אז יתחדש לו על צד המופת שיאצל מן הרוח אשר על אליהו מה שישלם בו מה שבקש אלישע ואז עזב אליהו אדרתו כדי שיחזיק בה אלישע ותהיה כלי מה להשלמת זה המופת הלא תראה כי אלישע היה מצוה גחזי שיקח משענת אלישע בידו להחיו' בו בן השונמית וכן תמצא שעל צד המופת נתחדש באדר' אליהו מה שעזר אלישע בעשיי' המופתי' וכבר בארו זולתנו באמרו אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן באורי' אחרים ואשר נחשב אנחנו הוא מה שזכרנו והוא נאות ללשון ולענין וזה כי קצתם אמרו אם תראה אותי לוקח מאתך שתשכיל מציאו' השכל הנפרד והוא שכל אליהו אחרי הפרדו מהחמר ואלו הסכימו בהכרח שיהיה זה הענין מות לאליהו וכבר בארנו שזה בלתי אפשר וקצתם אמרו אם תראה אותי לוקח מאתך ר"ל שתחקור עמי בכל הסודות אשר אתה נבוך בהם מפני ראותך שאני לוקח מאתך ולא ימצא זה לך ממני זולתי בזה העת והנה יקשה לזה שאנחנו לא מצאנו שעמדו יחד אחר כל זה מה שיתכן בו זה הענין גם לא היה מספיק זמן קצר כמו זה לזה הענין לפי מה שאחשב:
