מְלָכִים ב׳ י״ט · ל״ה

וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא. כְּשֶׁשָּׁב סַנְחֵרִיב מֵעַל כּוּשׁ, וּבָא עַד נֹב שֶׁהָיְתָה סְמוּכָה לִירוּשָׁלַיִם.

מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף. כֻּלָּם רָאשֵׁי גְּיָסוֹת.

וַהֲוָה בְּלֵילְיָא הַהוּא וּנְפַק מַלְאֲכָא דַייָ וּקְטַל בְּמַשִׁרְיַת אַתּוּרָאָה מְאָה וְתַמְנָן וְחַמְשָׁא אַלְפִין וְאַקְדִימוּ בְצַפְרָא וְהָא כוּלְהוֹן פְּגָרִין מֵתִין:

ויצא מלאך ה׳. לאחר שנלחם בכוש חזר ובא לירושלים, ואז יצא מלאך ה׳ וכו׳:

וישכימו בבוקר. סנחריב והמעט אשר נשארו חיים:

ויהי בלילה ההוא. ר"ל בליל היום ההוא שאמר בו ישעיה אלו הדברים והנה אם כן אמרה אחר ששב סנחריב על ירושלי' במצור כמו שפירשנו:

וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים. ר"ל רובם וכזה רבים בדברי הנביאים והנה הנשארים היו מעטים כמו שזכר ישעיה בספרו והנה פגרים מתים הם גופי' מתים כי הגוף החי יקרא גם כן פגר והנה בניו המיתוהו אחר זה כמו שייעד לו הנביא: