מְלָכִים ב׳ י״ט · כ״א

דֵין פִּתְגָמָא דִי גְזַר יְיָ עֲלוֹהִי מְבַסְרָא לָךְ מְעִיקָא עֲלָךְ מַלְכוּת כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן בַּתְרָךְ רֵישֵׁיהוֹן מְנִידִין עַמָא דִירוּשְׁלֵם:

עליו. על סנחריב:

בזה לך. בת ציון תבזה אותך, תלעג עליך, [וקראה בתולה, על כי לא נכבשה עדיין מעולם, למשול בה עם אחר, כבתולה זו שלא באה ברשות הבעל, וכן (ישעיהו כג יב): בתולת בת צידון]:

אחריך. אחרי מפלתך, תניע בראשה בדרך לעג:

בזה לך לעגה לך. ר"ל שהי' מבז' ומלעגת על דבריך ואינ' יראה מהם כי מהש"י יהיה עזרה בסוף כמו שבאר ולזה גם הניעה ראש אחריך וזה אמר להודיע שאינה צריכה שתירא מאלו הדברים אע"פ שכבר היו ישראל מתפחדי' מאד מהם כמו שקדם: