בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא קִצַּ֨ץ חִזְקִיָּ֜ה אֶת־דַּלְת֨וֹת הֵיכַ֤ל יְהֹוָה֙ וְאֶת־הָאֹ֣מְנ֔וֹת אֲשֶׁ֣ר צִפָּ֔ה חִזְקִיָּ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַֽיִּתְּנֵ֖ם לְמֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ {פ}

קִצַּץ. אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁהָיָה שֶל זָהָב.

וְאֶת הָאֹמְנוֹת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְיַת סְקוֹפַיָּא, אִיסְקוּפוֹת.

בְּעִדָנָא הַהִיא קַלִיף חִזְקִיָה יַת דָשֵׁי הֵיכָלָא דַייָ וְיַת סְקוֹפַיָא דַחֲפֵי חִזְקִיָה מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַהֲבִינוּן לְמַלְכָּא דְאַתּוּר:

קצץ. קלף ציפוי הזהב מן הדלתות ומן מפתני הבית:

אשר צפה חזקיה. כי כבר היה נפסד הצפוי שעשה שלמה:

קצץ. כרת וקלף:

האומנות. מפתני הבית, וכן תרגם יונתן: סקופיא:

קצץ חזקיה את דלתות היכל ה'. ר"ל לקחת מהם הזהב אשר הם מצופות ממנו:

ואת האומנות. הם עמודים מצופים זהב או אסקופות השער התחתונות והעליונות: