מְלָכִים ב׳ י״ז · מ״א

וַהֲווֹ עַמְמַיָא הָאִילֵין דַחֲלִין מִן קֳדָם יְיָ וְיַת צַלְמָנֵיהוֹן הֲווֹ פַלְחִין אַף בְּנֵיהוֹן וּבְנֵי בְנֵיהוֹן כְּמָא דַעֲבָדוּ אֲבָהַתְהוֹן אִינוּן עָבְדִין עַד יוֹמָא הָדֵין:

ויהיו הגוים. רצה לומר: כאשר עשו בעת בואם, כן עשו כל ימיהם, והיו יראים את ה׳ ועובדים הפסילים, וגם בניהם וכו׳, כאשר עשו אבותם כן עושים גם המה, עד היום הזה:

ויהיו אמנם הגוים האלה רצה לומר הכותים שהם לא הוזהרו על זאת והם נתונים תחת המערכת ומשטרי השמים, הם לא נצטוו על השיתוף והם כשעשו כן נקראים יראים את ה' במה שאת פסיליהם הם עובדים, גם בניהם ובני בניהם הם עושים עד היום הזה כאשר עשו אבותם וה' לא קצף עליהם ולא הענישם כי די להם בעבודה וביראה כזאת ולכן אחר שלא כחשו בהסבה הראשונה הגם שעבדו אלהים אחרים לא אכלו האריות בהם, הגם שישראל נענשו על זה וגלו מארצם, כי ישראל יצאו ממצרים ונתן להם תורה וכרת עמהם הברית:

ויהיו הגוים האלה יראים את ה'. ידמה שאמר שלא שמעו אלו הגוים לקול הכהן אך הרכיבו בין שתי האמונות ולזה הוא מבוא' שלא היו יראים את ה' שאם היו יראים את ה' לא היו עובדים ע"ג ולזה לא נחשבו לגרי' אמתיים כי הגרים האמתיים הם כמו ישראלים כי הם לא קבלו עליהם לקיים התורה אך עבודת אלהיהם ולזה הם משוללים מיראת הש"י ומהיו' במדרגת ישראל כי הישראל אף על פי שחוטא זכו לו אבותיו אל שיהי' מישר' אך הגר לא יהיה גר אם לא יקבל עליו כל מצות התורה כי התורה זאת בלתי קבלת תוספת וגרעון כמו שנזכר במקומות מהתורה: