כִּ֣י אִֽם־אֶת־יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר֩ הֶעֱלָ֨ה אֶתְכֶ֜ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בְּכֹ֧חַ גָּד֛וֹל וּבִזְר֥וֹעַ נְטוּיָ֖ה אֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְל֥וֹ תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְל֥וֹ תִזְבָּֽחוּ׃

אֱלָהֵן קֳדָם יְיָ דְאַסֵיק יַתְכוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּחֵיל רַב וּבִדְרַע מְרָמַם יָתֵיהּ תִדְחֲלוּן וּקְדָמוֹהִי תִסְגְדוּן וְעַל מַדְבְּחֵיהּ תְּדַבְחוּן:

נטויה. המשיל לגבור הנוטה זרועו במלחמה:

כי אם ה' אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול, שמצד יציאתם ממצרים בכח נעלה מן הטבע הפלם מכל העמים אשר על פני האדמה, ואינם נתונים עוד תחת שום ממשלת מזל, כמ"ש ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר, וראוי שייחדו עבודתם ויראתם רק לו לבדו, וזה שכתוב אותו תיראו ולו תשתחוו: