מְלָכִים ב׳ ט״ז · י״ח

מוּסַךְ הַשַּׁבָּת. גַּג אֹהֶל עָשׂוּי לְצֵל, לָשֶׁבֶת תַּחְתָּיו בָּעֲזָרָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת.

וְאֶת מְבוֹא הַמֶּלֶךְ. שֶׁהָיָה בָּא בּוֹ מִבֵּיתוֹ לְבֵית ה' דֶּרֶךְ הַחוּץ, הֵסֵב אוֹתוֹ בִּמְקוֹם הֶצְנֵעַ, מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר שֶׁלֹּא יַחֲמֹד אוֹתָן הַכֵּלִים, וְגַם אֶת הַמָּבוֹא הֵסֵב, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לְהֵחָבֵא, וְיִבְרַח בְּהֶצְנֵעַ.

וְיַת טִיקוּס שַׁבְּתָא דִי בְּנוֹ בְבֵיתָא וְיַת מַעַלְנָא דְמַלְכָּא בְּרָאָה אַסְחַר לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ מִן קֳדָם מַלְכָּא דְאַתּוּר:

ואת מוסך השבת. גם הוריד את מוסך השבת וגו׳, והוא היה בנין מסוכך ממעל, לשבת תחתיו אנשי המשמר היוצא בשבת, על כי היו פונים אז מעבודה, כי משמר הנכנס באו במקומם, ולזה ישבו תחת צל המוסך, עד פנות היום עת הלכם לביתם:

ואת מבוא המלך. מקום הכניסה של בית המלך, שהיתה מצד החוץ, סבבה אל בית ה׳, להיות מקום הכניסה מבית ה׳, ועשה כן מפני מלך אשור, שלא יבוא עליו מבחוץ פתאום:

מוסך. מלשון סכך:

ואת מוסך היה מקום לאהל ולצל למשמרות הבאים והיוצאים בשבת, ואת מבוא שהיה למלך מבוא דרך החוץ לבית ה' הסב אותו לפנים, ועל ידי כן בטל שלא יצאו ויכנסו לבית ה' כי בא המלך דרך שם, וזה שכתוב בדברי הימים שסגרו דלתות בית ה' ומאז כיבו הנרות ובטלו העבודה כמו שכתוב בדברי הימים, וכאן ספר זה בקיצור שעל זה, רמז במ"ש ויתר דברי אחז וכו', ובדברי הימים נזכר תועבותיו באורך:

ואת מוסך השבת אשר בנו בבית. היה כמו אהל לעמוד שם משמר היוצא עד הערב:

ואת מבוא המלך החיצונה הסב בית ה'. הנה מפני יראתו ממלך אשור סתם מבוא ביתו מחוץ והיו נכנסין בבית המלך דרך בית ה':