וַיֵּ֣לֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ אָחָ֡ז לִ֠קְרַ֠את תִּגְלַ֨ת פִּלְאֶ֤סֶר מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ דּוּמֶּ֔שֶׂק וַיַּ֥רְא אֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ אֲשֶׁ֣ר בְּדַמָּ֑שֶׂק וַיִּשְׁלַח֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶל־אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶת־דְּמ֧וּת הַמִּזְבֵּ֛חַ וְאֶת־תַּבְנִית֖וֹ לְכׇֽל־מַעֲשֵֽׂהוּ׃

וַאֲזַל מַלְכָּא אָחָז לָקֳדָמוּת תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מַלְכָּא דְאַתּוּר לְדוּמֶשֶׂק וַחֲזָא יַת מַדְבְּחָא דִי בְדַמֶשֶׂק וְשַׁדַר מַלְכָּא אָחָז לְוַת אוּרִיָה כַּהֲנָא יַת דְמוּת מַדְבְּחָא וְיַת טִיקוּסֵיהּ לְכָל עוֹבָדוֹהִי:

אוריה הכהן. יתכן שהוא אמריה הנזכר בדברי הימים (א ה לג), ועיין בסוף הספר, בחשבון הדורות:

את דמות המזבח. כי ישרה בעיניו תבניתו, ושלח הדמות אל הכהן לעשות מזבח כדמותו:

לכל מעשהו. רצה לומר: את תבנית הציורים הפרטים שבו:

(י-יא) וירא את המזבח בדברי הימים מבואר שקטר לאלהי דמשק המכים בו, ובזה בחר גם כן בתבנית המזבח שבדמשק להעמידו לצורך עבודת אלהי דמשק לשתף שם שמים ודבר אחר, וספר שגם הכהן גדול מהר לעשות דבר מלך שלטון: