רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11בַּיָּמִים הָהֵם. בְּסוֹף יָמָיו שֶל יוֹתָם.
לְהַשְׁלִיחַ. לְגָרוֹת.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן־רְמַלְיָֽהוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בַּיָּמִים הָהֵם. בְּסוֹף יָמָיו שֶל יוֹתָם.
לְהַשְׁלִיחַ. לְגָרוֹת.
בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן שָׁרֵי יְיָ לְגָרָאָה בִּדְבֵית יְהוּדָה רְצִין מַלְכָּא דַאֲרָם וְיַת פֶּקַח בַּר רְמַלְיָהוּ:
בימים ההם. אחרי מות יותם:
החל. התחיל:
להשליח. לגרות ולהסית, כמו (שמות ח יז): הנני משליח בך:
בימים ההם בסוף מלכות יותם:
בימים ההם החל ה' להשליח ביהוד' רצין. ר"ל לגרו' ביהודה או לשלח וזה היה אחרי מות יותם כי בימי אחז נתחברו אלה המלכים על ירושלם מפני רוב חטאי אחז כמו שנתבאר בספר ד"ה והם הכו בה מכה גדולה ואחר זה היו צרים על ירושלם ולא יכלו להלחם כי חמל הש"י על יהוד' ולא אמר להשחיתו: