וְאֵת֩ אֲמַצְיָ֨הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה בֶּן־יְהוֹאָ֣שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ תָּפַ֛שׂ יְהוֹאָ֥שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ (ויבאו) [וַיָּבֹא֙] יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וַיִּפְרֹץ֩ בְּחוֹמַ֨ת יְרוּשָׁלַ֜͏ִם בְּשַׁ֤עַר אֶפְרַ֙יִם֙ עַד־שַׁ֣עַר הַפִּנָּ֔ה אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אַמָּֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְיַת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה בַר יְהוֹאָשׁ בַּר אֲחַזְיָה אֲחַד יְהוֹאָשׁ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל בְּבֵית שֶׁמֶשׁ וַאֲתוֹ לִירוּשְׁלֵם וּפָרַץ בְּשׁוּרָא דִירוּשְׁלֵם בִּתְרַע שִׁבְטָא דְאֶפְרַיִם עַד תְּרַע זִוְיָתָא אַרְבַּע מְאָה אַמִין:
בשער אפרים. כן היה שם השער, ומשם התחיל לפרוץ, ופרץ עד השער העומד בפנת העיר, והיה הפרצה באורך ת׳ אמה:
ויפרוץ בחומת ירושלים פי' מהרי"א שלא היה זה כדי להשחית חומת ירושלים כי אם להתכבד, שכן היה מנהג הקסרים ברומי ועד היום הוא מנהג מלכים הגדולים שכאשר ילכו למלחמה ויקנו בה תשועה גדולה ונצחון עצום, כאשר יכנסו לעיר לא יכנסו בפתח העיר אבל יהרסו חלק מהחומה כדי שיכנסו באותה פרצה להעיד שפרצו פרץ גדול באויביהם, וכן עשה יואש לפרסם נצחונו:
בשער אפרים עד שער הפנה. ידמה שהיה שם שער היה נכנס בו שבט אפרים בבאם לירושלם ושער הפנה היה שער אשר הוא סמוך לבית ה' והוא נקרא שער הפנה כי הוא היה פנה והיסוד לקדוש' ישראל:
